בעולם העסקי והתפעולי של ימינו ארגונים מתמודדים עם אי וודאות מתמדת העלולה להשפיע על יכולתם להשיג את מטרותיהם. ניהול סיכונים אפקטיבי הוא אינו רק דרישה רגולטורית אלא כלי ניהולי אסטרטגי המבדיל בין ארגון שורד לארגון משגשג. חברת מסד בטיחות בהובלת דורון מסד מתמחה בהטמעת מתודולוגיות מתקדמות לניהול סיכונים המסייעות לארגונים לא רק למנוע תאונות אלא גם לייעל תהליכים ולחסוך משאבים רבים. במאמר זה נצלול לעומקו של התקן המוביל בישראל בתחום זה ונבין כיצד ליישם אותו הלכה למעשה.
⚡ תשובה מהירה
תקן ישראלי ת"י 6100 הוא האימוץ הישראלי לתקן הבינלאומי ISO 31000 העוסק בניהול סיכונים. התקן מספק עקרונות ומסגרת עבודה גנרית לניהול סיכונים בכל סוגי הארגונים ללא תלות בגודלם או בתחום עיסוקם. מטרתו המרכזית היא ליצור תהליך שיטתי ומובנה המאפשר לארגון לזהות סיכונים פוטנציאליים לנתח אותם ולהעריך את חומרתם. היישום של התקן כולל מתודולוגיה סדורה של זיהוי גורמי סיכון קביעת הערכת סיכונים המבוססת על מכפלה של הסתברות (P) בחומרת הנזק (S) וקביעת אמצעי בקרה וטיפול. הטמעת התקן מסייעת לארגון לקבל החלטות מושכלות, לשפר את הבטיחות והגיהות ולהגן על הנכסים והמוניטין של הארגון לאורך זמן.חשיבותו של תקן ת"י 6100 בארגון המודרני
ניהול סיכונים הוא תהליך מחזורי ורציף שמטרתו למזער את ההפתעות השליליות ולמקסם את ההזדמנויות בארגון. התקן הישראלי ת"י 6100 המבוסס על התקן הבינלאומי ISO 31000 מהווה את עמוד השדרה של מערך הבטיחות והניהול התקין. הוא אינו מספק רשימת מכולת של 'עשה ואל תעשה' אלא מתווה דרך חשיבה לוגית לניהול כל סוגי הסיכונים החל מסיכוני בטיחות פיזיים ברצפת הייצור ועד סיכונים פיננסיים ותדמיתיים. יישום נכון של התקן דורש מעורבות של הנהלה בכירה ושילוב של בעלי תפקידים מקצועיים כגון ממונה בטיחות בעבודה אשר מוביל את התהליך בשטח.
מתודולוגיית זיהוי והערכת סיכונים
הלב הפועם של התקן הוא תהליך הערכת הסיכונים (Risk Assessment). תהליך זה בנוי ממספר שלבים קריטיים שאי אפשר לדלג עליהם אם רוצים להגיע לתוצאות אמת. השלב הראשון הוא זיהוי גורמי הסיכון. בשלב זה אנו ממפים את כל הפעילויות, הציוד, החומרים והתהליכים בארגון ושואלים 'מה יכול להשתבש?'. לאחר המיפוי אנו עוברים לשלב הניתוח הכמותי המבוסס על שני משתנים עיקריים:
- הסתברות (P – Probability): מהו הסיכוי שהתרחיש המסוכן אכן יתממש? נהוג לדרג זאת בסולם של 1 עד 5 כאשר 1 מייצג סיכוי קלוש ו5 מייצג אירוע וודאי או תדיר מאוד.
- חומרת הנזק (S – Severity): במידה והסיכון יתממש מה יהיה היקף הנזק? גם כאן הדירוג הוא לרוב בין 1 ל5 כאשר 1 הוא נזק מזערי (כגון שריטה) ו5 הוא נזק קטסטרופלי (מוות או קריסת מבנה).
רמת הסיכון (R – Risk) מחושבת על ידי הנוסחה: R = P x S. תוצאה זו מאפשרת לנו לתעדף את הטיפול בסיכונים השונים.
טבלת מטריצת סיכונים (דוגמה)
| חומרה (S) / הסתברות (P) | 1 (נדיר) | 2 (נמוך) | 3 (בינוני) | 4 (גבוה) | 5 (וודאי) |
|---|---|---|---|---|---|
| 5 (קטסטרופלי) | בינוני (5) | גבוה (10) | קריטי (15) | קריטי (20) | בלתי נסבל (25) |
| 3 (בינוני) | נמוך (3) | בינוני (6) | גבוה (9) | קריטי (12) | קריטי (15) |
| 1 (מזערי) | זניח (1) | זניח (2) | נמוך (3) | בינוני (4) | בינוני (5) |
דרכי טיפול ובקרה בסיכונים
לאחר שקבענו את רמת הסיכון עלינו להחליט כיצד לפעול. תקן ת"י 6100 מגדיר היררכיה ברורה של בקרות שמטרתה להפחית את הסיכון לרמה נסבלת (ALARP). הטיפול האפקטיבי ביותר הוא מניעה במקור ורק לאחר מכן פונים לאמצעים אחרים. כדי להבטיח את יישום הבקרות מומלץ להיעזר בשירותיו של יועץ בטיחות מנוסה שידע להתאים את הפתרון לאופי הארגון.
השלבים לטיפול בסיכון לפי סדר עדיפות:
- סילוק (Elimination): הסרת גורם הסיכון לחלוטין. לדוגמה הפסקת השימוש בחומר כימי מסוכן ומעבר לתהליך מכני.
- החלפה (Substitution): החלפת הגורם המסוכן בגורם מסוכן פחות. למשל שימוש בחומר ניקוי על בסיס מים במקום על בסיס מדללים דליקים.
- בקרות הנדסיות (Engineering Controls): יצירת חיץ בין העובד לסיכון כמו גידור מכונות או התקנת מערכות יניקה.
- בקרות מנהלתיות (Administrative Controls): שינוי נהלי עבודה שילוט וביצוע הדרכות בטיחות תקופתיות להעלאת המודעות.
- ציוד מגן אישי (PPE): קו ההגנה האחרון. שימוש בקסדות משקפי מגן וכפפות כאשר לא ניתן להסיר את הסיכון בדרכים אחרות.
יישום התקן ככלי לצמיחה עסקית
ארגונים רבים רואים בניהול סיכונים מעמסה בירוקרטית אך המציאות מוכיחה אחרת. הטמעת ת"י 6100 תורמת ישירות לשורת הרווח של הארגון. על פי מחקרים ונתונים מאתר ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) ארגונים המנהלים סיכונים בצורה מובנית סובלים פחות מהפרעות תפעוליות ומצליחים להתאושש מהר יותר ממשברים. בנוסף עבודה על פי התקן משפרת את תדמית הארגון מול לקוחות ומשקיעים ומפחיתה את פרמיות הביטוח באופן משמעותי.
למידע נוסף על התקן הבינלאומי עליו מבוסס ת"י 6100 ניתן לעיין באתר הרשמי של ISO או באתר מכון התקנים הישראלי.
ניהול סיכונים הוא אינו פעולה חד פעמית אלא תרבות ארגונית. ארגון שמטמיע את זיהוי הסיכונים בשגרה היומיומית שלו הוא ארגון שדואג לאנשיו ומבטיח את עתידו הכלכלי.
שאלות נפוצות
האם כל ארגון חייב לעבוד לפי תקן ת"י 6100?
התקן עצמו הוא וולונטרי (התנדבותי) במרבית המקרים אך תקנות הבטיחות בעבודה (תוכנית לניהול הבטיחות) התשע"ג 2013 מחייבות ארגונים לבצע ניהול סיכונים. שימוש בתקן ת"י 6100 הוא הדרך המקצועית והמומלצת ביותר לעמוד בדרישות החוק הללו. בנוסף עבודה לפי התקן מהווה הגנה משפטית טובה להנהלת הארגון במקרה של תאונה שכן היא מוכיחה שהארגון פעל לפי סטנדרטים מקובלים ומוכרים לזיהוי ומניעת סיכונים.
מה ההבדל בין ת"י 6100 לתקני בטיחות אחרים כמו ISO 45001?
תקן ISO 45001 (שהחליף את OHSAS 18001) מתמקד ספציפית במערכות ניהול בטיחות וגיהות תעסוקתית. לעומת זאת תקן ת"י 6100 (ISO 31000) הוא תקן על לניהול סיכונים מכל הסוגים כולל סיכונים פיננסיים, אסטרטגיים, סייבר ועוד. בעוד ש-ISO 45001 עוסק בבטיחות העובדים ת"י 6100 מספק את המתודולוגיה הרחבה לניתוח הסיכונים עצמם. בפועל שני התקנים משלימים זה את זה ומומלץ לשלב ביניהם כדי ליצור מעטפת הגנה שלמה לארגון.
כל כמה זמן צריך לבצע סקר סיכונים לפי התקן?
ניהול סיכונים הוא תהליך דינמי ולא אירוע חד פעמי. ההמלצה המקצועית היא לבצע סקר סיכונים מקיף לפחות אחת לשנה. עם זאת חובה לעדכן את הסקר בכל פעם שמתרחש שינוי מהותי בארגון כגון הכנסת מכונה חדשה, שינוי בתהליכי הייצור, שימוש בחומרים חדשים או לאחר אירוע בטיחותי או 'כמעט ונפגע'. המטרה היא שהערכת הסיכונים תשקף את המציאות העדכנית בשטח בכל רגע נתון.
מי רשאי לבצע את הערכת הסיכונים בארגון?
על פי החוק והתקנות הרלוונטיות האחריות על ניהול הסיכונים מוטלת על המחזיק במקום העבודה (המעסיק). עם זאת הביצוע בפועל דורש ידע מקצועי ומומחיות. לרוב ממונה הבטיחות של הארגון הוא זה שמוביל את התהליך, אך מומלץ מאוד לשתף בתהליך גם את מנהלי המחלקות, מהנדסים ואפילו את העובדים עצמם שמכירים את הסיכונים בשטח טוב מכולם. במקרים מורכבים נהוג לשכור יועץ חיצוני המתמחה בניהול סיכונים לפי התקן.
איך קובעים את ערכי ה-S וה-P בצורה אובייקטיבית?
אחד האתגרים הגדולים בניהול סיכונים הוא הסובייקטיביות של המעריך. כדי להתמודד עם זה, ארגונים משתמשים בטבלאות הגדרה ברורות (סולמות) לכל דרגה. למשל דרגה 5 בהסתברות תוגדר כ'אירוע שקורה אחת לחודש' ודרגה 1 כ'אירוע שקורה אחת לעשר שנים'. באופן דומה מגדירים את החומרה לפי עלות כספית, ימי היעדרות או סוג הפציעה. שימוש בקריטריונים כתובים ומוסכמים מראש מסייע להפוך את ההערכה למדויקת ואחידה יותר לאורך זמן.
מהי רמת סיכון קבילה (ALARP)?
המונח ALARP (As Low As Reasonably Practicable) מתייחס לעיקרון שבו יש להפחית את הסיכון לרמה הנמוכה ביותר האפשרית באופן סביר. זה אומר שצריך לשקלל את עלות הטיפול בסיכון מול התועלת בהפחתתו. אם עלות הטיפול בסיכון זניח היא עצומה ובלתי פרופורציונלית ייתכן שהסיכון ייחשב 'קביל' תחת ניטור. אולם כאשר מדובר בסיכון לחיי אדם השיקול הכלכלי הופך למשני והשאיפה היא תמיד להוריד את הסיכון למינימום המוחלט.
✔ לסיכום
- תקן ישראלי ת"י 6100 הוא האימוץ הישראלי לתקן הבינלאומי ISO 31000 העוסק בניהול סיכונים
- התקן מספק עקרונות ומסגרת עבודה גנרית לניהול סיכונים בכל סוגי הארגונים ללא תלות בגודלם או בתחום עיסוקם
- מטרתו המרכזית היא ליצור תהליך שיטתי ומובנה המאפשר לארגון לזהות סיכונים פוטנציאליים לנתח אותם ולהעריך את חומרתם
- מסד בטיחות מלווה ארגונים בתחום זה — לייעוץ מקצועי ללא התחייבות, השאירו פרטים או התקשרו 072-2440249.
דורון מסד
מלווה מפעלים, מוסדות וארגונים בהטמעת נהלי בטיחות, הדרכות עובדים וניהול סיכונים — בשיטת TRIPLE X לשלוש שכבות הגנה.
רוצים ליווי בטיחות מקצועי לארגון שלכם?
השאירו פרטים ודורון יחזור אליכם — ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.